פרסומת
פרשת השבוע

פרשת עקב
"פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת,ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב
ירבה לך וכל אשר לך ירבה, ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך המוציאך מארץ מצרים
מבית עבדים, ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (ח יב-יז)
בניגוד לאזהרות התורה בשאר החומשים על שמירת תורה ומצוות נאמרים פסוקים אלו
ערב הכניסה דוקא, כל עוד עם ישראל נודדים במדבר ויושנים באהלים ובמבני עראי
ללא נחלה קבועה לא חשש משה רבנו כי בי יבואו לידי אמירת "כחי ועצם ידי עשה לי
את החיל הזה" (כלומר כל מה שיש לי בזכות עצמי הוא,ולא בזכות בורא עולם ח"ו)
אולם משיכנסו לארץ וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו יש סיבה לדאגה כי תחושת
כוחי ועוצם ידי תחדור למחנה ולאט לאט יהיה זה סיבה ועילה לעזיבת התורה, ועל
כן מתריע משה על כך.ומאידך גיסא נוקט משה גם בשיטת דע מאין באת ומזכיר לעם
ישראל כי לא בכוחו הצבאי ולא בזכויותיו הרוחניות יש בהם כדי לנצח את עמי כנען
החזקים אלא רק מפני זכות שלשת אבות האומה והשבועה שנשבע להם היא הסיבה אשר
נותן ה' נחלה את ארץ כנען לעם ישראל, וכך אומר להם משה בזו הלשון:
"שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצמים ממך ערים
גדלת ובצרת בשמים, עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב
לפני בני ענק,אל תאמר בלבבך בהדף ה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני
יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה ה מורישם מפניך, לא בצדקתך ובישר
לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה אלהיך מורישם מפניך ולמען
הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב, (ט א-ה).
ודומה שאקטואלית ביותר הברכה שמברך משה רבינו את עם ישראל בסוף הפרשה אם
ישמורו על מצוות ה' "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם
לעשתה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו, והוריש ה' את כל הגוים
האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם, כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו
לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם, לא
יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה
כאשר דבר לכם" (יא כב-כה).